ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש לעצור עד תום ההליכים מואשם בעבירות שעניינן חבלה במתקן צה"ל, זריקת חפץ מבעיר ופגיעה בחייל-נדחה

בתאריך 24.4.08 נעצר העורר על ידי כוחות הביטחון וכבר בתאריך 6.5.08, אגב הנחת כתב אישום נגד העורר ביקשה התביעה הצבאית את מעצרו עד תום ההליכים.

ביסוד כתב האישום המחזיק שלוש עבירות, ייחסה התביעה הצבאית לעורר עבירה שעניינה חבלה במתקן צה"ל, זריקת חפץ מבעיר ופגיעה בחייל. ביהמ"ש אשר בחן את שורת הראיות שהונחה לפניו קבע כי קיימת תשתית ראייתית ראויה לדיון זה וכי ניתן להצביע באופן ברור על מידת מסוכנותו של העורר ולפיכך, יש מקום להוראות לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

בנסיבות אלו, כיוונה הסנגוריה את עררה זה כנגד החלטת בימ"ש קמא בדבר קיומה של תשתית ראייתית ראויה בתיק וכן נוכח ההתייחסות למסוכנותו הלכאורית של העורר. הסנגוריה סבורה כי חלה טעות בזיהוי וכי אין העורר מעורב במה שמיוחסים לו. גם בכל הנוגע לזריקת בקבוק התבערה, לא קיימת, כך לדברי הסנגוריה, ראיה ישירה כי העורר זרק בקת"ב, אשר על כן, יש להורות על שחרורו של העורר.

בחינת התשתית הראייתית בתיק מעלה כי אין אחיזה לטענותיה של הסנגוריה.

באמרתו מיום 25.4.08, מכחיש העורר בראשית החקירה את כל מה שמיוחס לו. אולם, במהלכה התגלו סדקים בטענותיו ואלו הביאו אותו לספר את כל האמת. בנסיבות אלו, מספר העורר (עמוד 4 לאמרה, שורה 92 ואילך) "הלילה בשעה 18:30 נפגשתי עם ראוף סעיד חושיה... עלינו לכיוון הגדר ע"מ לזרוק בקבוקי תבעירה בכדי שנלמד אותם שלא מתעסקים איתנו, הגענו עד לטלטלית התיישבנו במקום... ראינו שהחיילים מתקרבים היינו כול אחד עם בקת"ב ביד הם שלושתם הדליקו את הבקת"בים ובאו לזרוק אז החיילים הפתיעו אותנו אז זרקו את הבקת"בים וברחו, אני עוד לא הצלחתי להדליק את הבקת"ב כי לא הייתה לי מצית אז זרקתי את הבקת"ב איך שהוא ללא להדליק אותו ברחתי והחייל רץ אחרי הפיל אותי נפלתי על הפנים ותפס אותי, והביאו אותי לכאן".

מן הצורך לציין כי באמרתו מיום 27.4.08 וכן בדיוני המעצר שהתקיימו לאחר מכן כופר העורר בכל מה שמיוחס לו ברם, מעבר למה שמסר העורר באמרתו מקיף החומר הראיתי גם דו"חות פעולה שרשמו חיילי צה"ל אשר צפו במתרחש שלב אחר שלב והביאו למעצרו של העורר. תיאור המתרחש חופף את התיאור שנתן העורר ואף עולה בקנה אחד עם קביעתו "החיילים הפתיעו אותנו".

יש צורך להדגיש ולציין, כי לא השתכנעתי בדבר טעות בזיהויו של העורר. דווקא הדברים שמסר במהלך החקירה עולים בקנה אחד עם המהלכים שבשטח, וכדי להשלים את התשתית הראייתית נציין כי התיאור העובדתית הנוגע לפרט האישום השלישי עולה מדו"ח הפעולה של המכונה ר.ק.

 אם קבע בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית ראויה בתיק זה, הרי כי לא שגה בהחלטתו. השתכנעתי כי כן הדברים וכי כל פגם אין בתשתית זו לצורך המעצר האמור.

העורר יליד 1991, צעיר יחסית לכלל אוכלוסיית העבריינים באזור, עברו נקי ועל כן, סבורה הסנגוריה כי ניתן לבחון חלופת מעצר אשר תבטל את הוראת המעצר ותביא לשחרורו. לדבריה, מעבר לנסיבות שפורטו נגרם לעורר נזק כבד עם מעצרו יחד עם טרוריסטים בכירים.

לא אוכל לקבל את טענות הסנגוריה גם ביחס לחלופת המעצר שהציעה. לא אוכל בשלב זה לבחון את מידת הנזק שנגרם לעורר עם מעצרו יחד עם טרוריסטים בכירים, ברם וודאי אוכל לקבוע כי מעשיו חמורים והעמידו במסוכנות רבה את חיילי צה"ל ועל כן, לא ניתן לפגוע באינטרס הציבורי ולהקל באפיונו המסוכן. להזכיר, כי טענת הסנגוריה בדבר חלקו המזערי של העורר נדחתה על ידי ומעת שהשתכנעתי כי העורר זרק בעצמו בקבוק תבערה, זאת על יסוד דבריו המפורשים ועל יסוד אלו שצפו בו, לא אוכל להקל במידת מסוכנותו.

עוד מצאתי להרחיב בעניין זה, לנוכח החשש כי העורר ימלט מן הדין לו ישוחרר. שורת העבירות המיוחסות לעורר חמורה ומחייבת מידה עונשית מחמירה ועל כן, קיים חשש כמעט וודאי כי לו ישוחרר העורר הוא יבחר להימלט מן הדין בהזדמנות הראשונה.

לנוכח כל האמור, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 20 במאי 2008, ט"ו באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: